פסק-דין בתיק עד"י 1446/09

ביום 28.1.09 הונח בפני כב' השופט פלישמן הסדר טיעון בעניינו של המשיב. במסגרת הסדר הטיעון עתרו שני הצדדים במשותף כי יושת על המשיב עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתו.

כב' השופט פלישמן כיבד את הסדר הטיעון למעט בנוגע לרכיב של תקופת המאסר חלף הקנס, ובמקום 5 חודשי מאסר תמורת הקנס קבע כי במידה וזה לא ישולם, ירצה המשיב 3 חודשי מאסר.

שני הצדדים חזרו בפניי על עמדתם כי הסדר הטיעון שנכרת ביניהם כלל התייחסות גם לרכיב המאסר חלף הקנס וביקשו כי אחזירו על כנו על כל רכיביו.

אקדים ואומר כי הגם שלא נחה דעתי מעצם הגשתו של ערעור זה, החלטתי לכבד את הסכמת הצדדים כפי שהובעה בפניי.

השאלה המונחת לפניי אינה השאלה מהו העונש הראוי למי שאינו משלם קנס שהוטל עליו (בענין זה ראה למשל ע"פ 5023/99 חכמי נ' מדינת ישראל פ"ד נה (3) 406), אלא האם הסדר הטיעון בין הצדדים סוטה ממתחם הענישה הראויה במידה המצדיקה את התערבות בית המשפט (ראה ע"פ 1958/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577).

אף אם השופט בערכאה קמא סבר כי עונש המאסר חלף הקנס, במידה וזה לא ישולם, הינו מחמיר מעט עם המשיב, היה עליו לבחון האם הדבר מצדיק את התערבותו. בחינה כזו מלמדת כי לא היה מקום שלא לכבד את הסדר הטיעון.

לפיכך החלטתי לכבד את הסכמת הצדדים ולקבל את הערעור.

בשולי הדברים אבקש להעיר שתי הערות. האחת, כי לדעתי, לא היה נכון לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט בכל הנוגע לשאלת המאסר חלף הקנס. טוב תעשה התביעה אם תותיר עניין זה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובייחוד כאשר המדובר ברכיב שמטרתו ל'תמרץ' נאשמים לשלם את הקנס ואין ראוי לעשות בו שימוש כרכיב עונשי שנועד להכביד את עונש המאסר (ראה ע"פ 1100/91 מדינת ישראל נ' ג'עפרי, פ"ד מז(1), 418 ,עמ' 428-429; ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל פ"ד נא (5) 481, עמוד 588).

ההערה השנייה נוגעת לעצם הגשת ערעור זה. טוב תעשה התביעה אם להבא תבחר ביתר קפידה את הערעורים שהיא מגישה. אף אם שגה השופט בערכאה הראשונה, אין פירושו של דבר כי על התביעה להגיש באופן אוטומטי ערעור, אלא עליה לשקול את הפגיעה באינטרס הציבורי מחד גיסא, אל מול צורך בהטרחת בית המשפט לערעורים מאידך גיסא. נדמה כי האינטרס הציבורי לא היה נפגע בצורה משמעותית לו ה'תמריץ' לתשלום הקנס היה עומד על 3 חודשי מאסר ולא 5 חודשי מאסר כפי שהסכימו הצדדים.

ניתן היום, 2 במרץ 2009, ו' באדר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: